eli5555551's video: Granada Alhambra Palace 2017

אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום שנבנה על ידי סולטאני שושלת נאצר המורים בעיר גרנדה שבדרום ספרד בעיקר במאה ה-13 ובמאה ה-14. המתחם המפואר הוקם על גבי גבעה על יד העיר שהייתה אז בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שנותרה בספרד במרכז החצר מזרקה הניצבת על 12 אריות שפניהם כלפי חוץ. יש הסבורים כי מזרקה זו הועברה לכאן מארמונו של יוסף הנגיד, בנו של שמואל הנגיד, The Alhambra :: الْحَمْرَاء‎‎Al-Ḥamrā, . "The Red One"),the complete Arabic form of which was Qalat Al-Hamra] is a palace and fortress complex located in Granada, Andalusia, Spain. It was originally constructed as a small fortress in AD 889 on the remains of Roman fortifications, and then largely ignored until its ruins were renovated and rebuilt in the mid-13th century by the Moorish emir Mohammed ben Al-Ahmar of the Emirate of Granada, who built its current palace and walls. It was converted into a royal palace in 1333 by Yusuf I, Sultan of Granada.[1] After the conclusion of the Christian Reconquista in 1492, the site became the Royal Court of Ferdinand and Isabella (where Christopher Columbus received royal endorsement for his expedition), and the palaces were partially altered to Renaissance tastes. In 1526 Charles I & V commissioned a new Renaissance palace better befitting the Holy Roman Emperor in the revolutionary Mannerist style influenced by Humanist philosophy in direct juxtaposition with the Nasrid Andalusian architecture, but which was ultimately never completed due to Morisco rebellions in Granada. Alhambra's late flowering of Islamic palaces were built for the last Muslim emirs in Spain during the decline of the Nasrid dynasty who were increasingly subject to the Christian Kings of Castile. רבי שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 - אחרי 1056), מראשוני הראשונים, ומחשובי המשוררים העבריים בספרד של ימי הביניים. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בעיר-הממלכה (טאיפה) של גרנדה, שבספרד המוסלמית: הוא נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא. ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כווזיר הגדול, משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה רבי שמואל הנגיד נולד לרבי יוסף הלוי, בעיר קורדובה שבממלכת ספרד. הוא הצטיין כקליגרף מופלג בכתב הערבי ולמד תורה מפי ר' חנוך בן ר' משה השבוי. בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ואף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש - עקב גודל הבקשות. לאחר החרבת קורדובה פתח חנות לבשמים בגרנדה, שם פגש את חבוס בן מאכסן אל מוצפר, מושלה של נסיכות גרנדה החדש (שליט הטאיפה גרנדה בשנים 1019–1038). חבוס התפעל מאוד מחכמתו של רבי שמואל, מינה אותו ליועצו ובהמשך לתפקיד הווזיר הגדול. רבי שמואל שימש כעשרים ותשע שנים בתפקיד זה, תוך שהוא נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות, ובלימוד התורה ועוסק בעקביות בשירה ובחקר הלשון העברית. לאחר מותו של חבוס ב-1038 תמך בבנו הבכור באדיס בן חבוס על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך ובאדיס אכן זכה בירושה, כשרבי שמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים. כאשר הביס את אבו נור ביחד עם צבאות סביליה ומאלגה בקרבת רונדה ב-1047, כתב בשירו: "גאולה הייתה כאם ליתר גאולותי והיו לה לבנות." רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את התרבות היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות[דרוש מקור] אך שירה כתב רק בעברית. הוא כתב שני ספרי הוראה מעמיקים בתלמוד, אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא", אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר הפסיקה הקאנוני "ארבעה טורים", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את מבוא התלמוד אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הינו קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי שמואל בן חפני[2] ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר כפתור ופרח וכמו שכתב החיד"א בספרו שם הגדולים. כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.[3] על פי רבי משה אבן עזרא, חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו רבי יהוסף, בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר[דרוש מקור] שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא הספר. ]בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר)הועברה לארמון האלהמברה בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.